מסע ביבליוגרפי- גליון42 / פסח תשע"ד ארבעה בנים- שלל ציורים "כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול". ההגדה של פסח היא כידוע הספר היהודי המאוייר ביותר)וגם המודפס ביותר( . האיורים רבים ומגוונים, ו נראה כי הם מספרים יותר מכל על הציירים עצמם, על הלך רוחם ו על ה סביבה שבה חיו ופעלו . נכונים הדברים במיוחד לאיורי ארבעת הבנים. מרתק לראות את הפרשנות שנותנים הציירים לדמויות החכם, הרשע, ו הבנים האחרים. לפניכם מקבץ קטן של גרסאותאו "רשע" וכ( לארבעת הבנים. אמור לי מי "חכם" בעיניך ו' ) ואומר לך מי אתה. אתמקד כאן באיורים מהדורות האחרונים, אך נפתח תחילה בשתי גרסאות מוקדמות. ה איורים להלן מתוך הגדת פראג רפ" ז. משם הועתקו להגדות רבות. מימין לשמאל: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול.
Transcript
פסח תשע"ד / 42גליון -מסע ביבליוגרפי
שלל ציורים -ארבעה בנים
"כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול".
האיורים .)וגם המודפס ביותר( הספר היהודי המאוייר ביותרכידוע היא ההגדה של פסחעל ו על הלך רוחם הציירים עצמם,על יותר מכל נראה כי הם מספרים רבים ומגוונים, ו
את . נכונים הדברים במיוחד לאיורי ארבעת הבנים. מרתק לראות ופעלו שבה חיו סביבהה . הבנים האחריםו ,החכם, הרשע הפרשנות שנותנים הציירים לדמויות
( 'ולארבעת הבנים. אמור לי מי "חכם" בעיניך )או "רשע" וכ גרסאותלפניכם מקבץ קטן של ואומר לך מי אתה.
.בשתי גרסאות מוקדמותבאיורים מהדורות האחרונים, אך נפתח תחילה כאן אתמקד
להגדות רבות.הועתקו משם ז.מתוך הגדת פראג רפ" איורים להלןה
מימין לשמאל: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול.
ו לראשונה בפיתוחי השתמש מתוך הגדת אמשטרדם תנ"ה. בהגדה זוהאיור הבא הוא הגר, העתיק את הדמויות מאפיזודות שונות בתנ"ך אברהם בן יעקב נחושת. המאייר,
על כך: אורזולה שוברט, אמנות הספר היהודית, תל אביב והנוצרי של מתיאוס מריון )רא (. 24-29, עמ' 4992
בעקבות הגדת אמשטרדם הפכו דמויות אלה לדמויות הנפוצות ביותר של ארבעת הבנים, ת מהדורות!מופיעים במאו לאיור זהוהעתקים או חיקויים
כעת נקפוץ לגרסאות מודרניות של ארבעת הבנים:
4941ניו יורק -הגדה של פסח )אייזנשטיין(
4991ניו יורק - The Jewish Homeהגדה
4941ניו יורק -הגדה
4489שיקגו -הגדה של פסח )ליברמן( (הםכל אחד מ)נסו לזהות כאן יושבים האב והאם עם ארבעת הבנים
של ארתור שיק "הגדת החירות"
זאב רבן -הגדה של פסח
4991ירושלים -הגדה של פסח
יטו בהגדה אמריקאית אחת לצרף גם "ארבע לקפח חס וחלילה את הנשים, החל בכדי לא בנות":
שאייר האמן "Let My People Go"ת, שימו לב לציור הבא, מתוך ההגדה וכע(, כחלק מהמאבק בשנות 4984, ניו יורק Mark Podwal) פאדוול קהאמריקאי מאר
השישים והשבעים לשחרור היהודים שמאחורי מסך הברזל.ה"תם" וה"שאינו יודע לשאול" צויירו כאן כילדים או נערים ממזרח ,ה"חכם"
אירופה, ומולם ה"רשע" בדמות קומיסר רוסי המדליק בבוז את הסיגריה שלו :1קדש(מחנוכיה )או אולי ממנורת המ
וחבל באמתחתי ההגדה. זו ברוח אויירו שכולם, זו שבהגדה ומיוחדים רבים ציורים מתוך דוגמה רק זו, אגב 1
...הבאה בשנה אולי. שבה הציורים כל את כאן להביא יכול שאיני
ד אויירו ארבעת הבנים בציור הבא:ולסיום, שימו לב כיצ
( המאייר: דוד וונדר."וולך הגדת" )"השואה לזכר פסח של הגדה: "מתוך .4944 חיפה, לאמנות גלריה גולדמן י"ע ל"יו
ודע לשאול""אחד חכם... אחד רשע... אחד תם... ואחד שאינו י
, להורות דאינם ארבעה בנים וגופים 'אחד'ואפשר דזה שמדייק המגיד להזכיר בכולן מלת "מחולקים, אלא כל אלו הבחינות מתלבשים באדם אחד, ואותו האחד הוא החכם והוא הרשע והתם
" )הגדה של פסח עם פירוש מהר"י ט"ב(....ושאינו יודע לשאול, כפי הבחינה שצריך אליה
* * *
' בנים יכול להמצא בכל אדם יחידי, שכולל בו כל הארבעה. רגע חכם, רגע רשע וכו', והעיקר "גדר דשלא ינתק הפתיל האחרון" -שעל האדם להתאמץ להיות מקושר לשמים אף בעת שהוא רשע ח"ו
)הגרי"ל חסמן, אור יהל, שביבי אור(.
אומר הוא מה ה"רש
העיר ד"אב, ברודא הירש צבי רביהגאון מאת שנה', דרשות על מועדי העפרים שני' ספר כנהוג, באה . בסוף הספר(4449) ה"תקפ בשנת פראגעיר ב המחבר בן י"ע נדפס, קיצע
דהיינו(, ; נקרא גם: 'פערצייכניס'פרנומרנטן" )פרענומעראנטן"ה שמות רשימת, ההם בימים מן המנויים שמות מצעבא. לאור לכשיצא הספר את לקנות מראש שהתחייבו האנשים
:הזאת המליצה באה, פראג העיר
ע"ש להם ויקחו, לאמר דברו ישראל עדת כל אל: אומר הוא מה ה"רש" ".אבות לבית ה"ש איש, לבית
(: ג, יב שמות) הפסוק ועל...", אומר הוא מה רשע: "מאמר ההגדה על כמובן בנויה המליצהל אל דברו" אל עדת כ שר אמרל ישר הם ויקחו הזה לחדש בע שה אבת לבית שה איש ל
ית ".לב
, על פי המליצה,חובה שאותו", עפרים שני: "הספר לשם מכוונות" ע"ש" התיבות ראשי .הבית אל לקחת
שמואל לרבי והכוונה" הלוי שמואל רבי" התיבות ראשי הם' ה"רש'ש אני נוטה לחשוב . הממליץ על קניית הספרפראג, ברבנות מקומו וממלא" ביהודה נודע"ה של בנו ,לנדא
הסכמתו של רבי שמואל לנדא, ובה גם ,בין שאר ההסכמות ,מתנוססת הספר אכן בראש הוא כותב:
לקחת ספרי אביו בכסף "...וראוי לכל נדיבי עמינו לתמוך ידי בנו התורני )=של המחבר(... ו ...". רכהמלא להביא אל הבית ב
, הקודם בעמוד כבר מופיע של רבי שמואל לנדא שמוהשערה זו לוקה בחסר, שכן ש אלא המליצה מדועלי לא ברור על כן ו(, להלן תמונה ראה) מפראג המנויים רשימת בתחילת
על זהותו אחר רעיון למישהו יש. בדבר מסופק מעט אני כן על? לשמו בצמוד שלא הנכתב ?של הרש"ה
של פסח רוסית בהגדות צנזורה
, 41על שיטת הצנזורה המיוחדת של יעקב טוגנהולד, הצנזור מוורשא, כתבתי בעבר )גליון .2לעניינא דיומא בשל הקשרוכעת אחזור לנושא "אשר בחר בנו מכל העמים הקדמונים"(
ר במקום למחוק את המילים "הבעייתיות", כפי שנהגו במקומות אחרים, השאי כזכור, הסבר מספקותה שוליים הערות באמצעות טוגנהולד את הנוסח על כנו, אך "הכשיר" אותו
הוספתי אז כי שיטה זו נהגה גם בדפוס זיטומיר של בני .המקורי לנוסח" פוליטית תקין"משפחת שפירא, ולאחרונה מצאתי את התופעה גם במחזור לראש השנה ויום כיפור
(.כאןתר"ב )כתבתי על כך שנדפס בבית דפוסם ביוזפוב, בשנת
ההגדות ן הייתה ההגדה של פסח "על הכוונת" מבחינת הצנזורה. בחלק מ באופן טבעי,בכולן שנדפסו בשטח האימפריה הרוסית הושמט לגמרי הקטע "שפוך חמתך על הגוים", ו
. נוספיםונים ושינויים נערכו תיק
אחד התיקונים הבולטים היה בנוסח "והיא שעמדה לאבותינו".
היובמקום: "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו", תוקן הנוסח ל"שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו".
ים ברוסיא רה לספרי יהודקו לדמותה של הצנזו רו של ר"ח ליברמן,הדברים כבר מופיעים במאמן חלק מ 2
ואילך. 194עמ' ,)ניו יורק תשמ"ד( חלק ג'אהל רח"ל, הקסרית,
מידם" )בלשון הצילנומידם", תוקן הנוסח ל"והקב"ה מצילנוובהמשך, במקום "והקב"ה ר(.עב
מתוך: הגדה של פסח, עם פירוש זכרון אברהם, ווילנא תרי"ט.
אייזיק חבר, שנדפסה בוורשא יוסף ב"ר רבי'זרוע נטויה' מאת בהגדה של פסח עם פירוש נוספה כנ"ל, תר"ה, ועברה תחת שבט הביקורת של הצנזור טוגנהולד, מלבד שינוי הנוסח
על הדורות שחלפו ועברו אבל בדורות הללו, "קאי , המבהירה כי קטע זה שוליים הערת גם בפרט בארצות אייראפא חוסים אנחנו בצלם תחת צל כנפי מלכי רחמים".
הערות נוספות באותה הגדה:להלן
"המלות עם, לשון, העמים, קאים רק על -"אשר בחר בנו מכל עם... בין ישראל לעמים..." ם".הלשונות והעמים הקדמונים אשר לא האמינו בבורא עול
"קאי על האומות שהיו בזמן המשורר". -"כל גוים סבבוני"
"פי' מלך על כל העולם מלך מלכי המלכים הקב"ה". -"ומבלעדיך אין לנו מלך"
"ר"ל הקב"ה לבדו מלך על כל העולם". -"יחיד במלוכה"
א לחמא עניא".יתה "ההי שעברה "טיפול"פסקה נוספת
:על פסקה זו הערות הבהרהרק נוספוהנ"ל בהגדה
"היינו עבדים לקניינים הזמנים". -"השתא עבדי"
חירות הנפש מן הבלי העולם הזה". -"בני חורין"
אך היו מהדורות שבהן שונה הנוסח עצמו.
כך למשל בהגדה של פסח, עם פירוש 'זרע גד' מאת רבי צבי הירש ב"ר תנחום אב"ד הנוסח כך: הוראדנא, ופירוש המגיד מדובנה, שנדפסה בווילנא תר"כ, תוקן
חורין ני)=במקום טוב, דהיינו: רוסיה!( לשנה הבאה ב בדוכתין טובאהשתא עבדי " רוסיה(. -)כמו בארץ שלנו "כבארעא דידן
לחמא עניא". אמנם, כ"הא -בתחילת הקטע מופיע תיקון נוסף, במקום "הא לחמא עניא" לא זו ו .כתיקון מכווןבא , אך כאן הוא היו שדנו על נוסח זה מבלי קשר לתיקון הצנזורה
הוסיף והשחיל את ההסבר לתוך פירושו של המגיד מדובנה. בלבד, אלא שהצנזור
נביא תחילה את הפירוש המקורי של המגיד מדובנה )מתוך הגדה של פסח 'ברית אבות', ברסלוי תקצ"ט(:
"הא לחמא עניא כו' הנראה ההבדל בין נוסחת הא כלחמא ובין נוסחת הא "פ משל לעני אחד סובב על עיירות ובידו היה איזה סחורות אשר לחמא, ע
דרך עניים לעשות מסחר בהן, ציצית, מזוזות וכדומה, פעם בא לעיר והתחיל לסבב בעבור עסקו זה, ויהי איש מצליח וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאוד, ויגמר אומר אשר היום ההוא שבא בו לעיר הזאת לעשותו יום טוב בכל
ת השנה... והיה קורא את היום ההוא תרמיל י"ט ]יום טוב[ על כי בא תקופושם אך בילקוטו ובתרמילו, ובהגיע היום טוב הזה היה מנהגו לקחת ילקוטו זה על כתיפו לזכרון, והיה מנהגו אשר היום טוב הזה היה חביב אצלו מכל המועדים, עד כי גם המלבושים הנהוגים לעשותם על המועדים לא עשה
ולם לבד בתרמיל יום טוב הזה עשה לו ולבניו בגדים יקרים. ויהי היום בכויקר מקרה להאיש ההוא ואבד את כל הונו ורכושו אשר רכש בעיר הזאת, והיה יושב ודואג לאמור מה נעשה מעתה כי אם תם הכסף ומאין נתפרנס, ותאמר לו אשתו מה לך כי תדאג כל כך הלא עליך לזכור מחייתך תחלה טרם
שגנו העושר ההוא, שהיית לבוש בילקוטך ובתרמילך וההכרח לא יגונה, הלבוש גם עתה עוד הפעם הילקוט הזה. והנה בני העני הזה היה להם סימן לתבוע מאת אביהם לעשות להם מלבושים בראותם אותו לבוש בילקוטו זה על כתיפו, שזה היה להם לאות על היום טוב ההוא אשר אז דרכו לפזר
להם מלבושי כבוד, והנה בראותם עתה הילקוט על כתיפו, באו ולעשות והפצירו בו לעשות להם מלבושים כמנהגו מימים ימימה, אמר להם מה תחשבו כי כאז כן עתה, הלא אז הייתי באמת עשיר, אך היה מנהגי לקחת הילקוט על כתיפי לזכרון החסד וההצלחה והייתי אך כמתחפש בדמות עני,
ני באמת וצריך אנכי לשאת את הילקוט על שכמי לא לזכרון לא כן עתה אני עוזה ממש הענין כי בזמן הבית היו אוכלים לחם עוני בלילי פסח לזכרון הנס -
שנעשה לאבותינו במצרים, והיה זה אך לדוגמא ולזכרון, ע"כ היה נכון לומר לא כן אחר חורבן הבית כי כו', כלומר אך דרך דמיון. אז הא כלחמא עניא
חזרנו למעמדינו הראשון, א"כ יאות לומר הא לחמא עניא כו', כי הוא זה ". ממש די אכלו אבתהנא בארעא דמצרים
מפירושו של המגיד מדובנה עולה כי בימינו יש להגיד "הא לחמא עניא" כי חזרנו לאכול לחם עוני של ממש ולא רק זכר ללחם עוני. סיום זה של דברי המגיד קיבל תפנית בהגדה
לחמא...", שימו לבכלומר "הא לחזור ויש בימינו הנ"ל, ובה מבאר הצנזור שליט"א מדוע :לסיום הקטע כפי שהוא מופיע בהגדה "זרע גד" )וילנא תר"כ(
, פי' כלומר אך דרך דמיון, לא כן "...ע"כ היה נכון לומר אז הא כלחמא עניאחמא בלשון אחר חורבן הבית הראשון שהלכו לבבל ששם נתקנה נוסח הא לולפ"ז בימינו בבל שהוא לשון ארמי וכשדית וחזרו אז למעמדם הראשון.
עתה שאנחנו חוסים בחסד אל תחת צל מלכי החסד באין מחסור כל דבר, ". נכון לקיים הנוסחא כהא לחמא
שם ומצונזר-קונטרסים על 'חד גדיא' / פירוש עלום
והנה עוד סיפור של צנזורה.
ילדים שיר בו ראו לא הם. ההגדה פרשני מצד רצינית להתייחסות זכה' גדיא חד' השיר. בעולם הבורא הנהגת או ישראל עם של להיסטוריה הרומזת אלגוריה אלא משעשע גם נמנים המפרשים ובין, השיר על פירושים של רבות עשרות קיימים הנדפסות בהגדות
, מווילנא א"הגר, סופר החתם, ץאייבשי יהונתן רבי כגון) המפורסמים הדורות מגדולי כמה (.ועוד רנוביל'מצ מרדכי רבי, צינץ ל"המהרא
מלבד הפירושים הרבים, שאותם ניתן בדרך כלל למצוא במהדורות השונות של ההגדות, ם ומטבע נדפסו בקונטרסים נפרדיפירושים אלו .נכתבו גם פירושים ארוכים על 'חד גדיא'
זכרם. מעט כח להגדות, ועל כן נש צורפולא הדברים
רשימת הקונטרסים הידועים לי )כל קישור מוביל לסריקה של הקונטרס להלן
בשנת באמשטרדם שנדפס', אחידן אחוית' הואעל "חד גדיא" ביותר המוקדם הקונטרס (.4414) ב"תקכ
".שמו את להסתיר רצה ענוותנותו מרוב המחבר הרב" בשער שנכתב כפי
היהודים בפי שגורה אחת חידה" נמצאת פסח של ההגדות בכל כי המחבר כותב בהקדמתו מה" בעיניהם חכמים אנשים" שאל כי מספר הוא. גדיא חד היא הלא" ופולונייא אשכנז בני
התשובה לו נגלתהלפתע ש עד, הדעת את מניחהה תשובה קיבל לא אך ,החידה ה שלפשר :הלילה בחזיון
אנשים על תרדמה בנפול לילה מחזיונות בשעפים נפשי שאהבה מצאתי שעברתי כמעט" הארבע על רומז החידה אשמע וקול דממה עיני לנגד תמונה מראהו אכיר ולא יעמד
מלין ראש כתבתי חלמא באדין לילה בעוד ואקום משנתו יעור אשר כאיש ויעירני מלכיות ".הבקר עד ואשכב ואלך אמרתי
המילה במקור נכתבה בו מקום בכל .בדפוס צונזר שהוא שמתי לב זה פירוש על כשעברתי( המילים או) המילה את המדפיסים השמיטו, הנוצרית לדת התייחסות הייתה או", נוצרים"
:דוגמאות הנה. נקודות מספר במקומה ושמו
'מגיד דובנער פון משלים, טייטש עברי מיט, פסח של הגדה'מתוך שער -ליל הסדר משפחה ב .4941 [ו"תרפ], בוברויסק(. מדובנה מהמגיד משלים)
מעשה ברבי אליעזר
יוסף שלזינגר בוינה מבית דפוסו שלהגדה עם תרגום להונגרית, שלשונות בשתי מהדורותרבי אליעזר את האיורים הבאים, המתארים את , מצאתי 41-בשנות השלושים של המאה ה
מסובים בבני ברק. בהיותםוחכמים
.הראשונים המזרחת של חכמי בצורתם הדמיוניעיצב המאייר את החכמים הגדה אחתב
ה"שולחן ערוך" בקצהו , רבי יוסף קארו מחבר הרמב"ם יושב בקצה האחד של השולחן ומי האחרים? ,רבי יוסף קארו יושב כנראה רבי יעקב "בעל הטורים" השני. לצד
יושבים סביבות השולחן "החתם סופר" ומשפחתו.בהגדה השניה
ה"חתם סופר" )חתן רבי עקיבא איגר(, -, רבי משה סופר משמאל לימין: רבי עקיבא איגר)בנו של ה"חתם סופר"(, ורבי שמחה בונם ה"כתב סופר" - מואל בנימין סופררבי אברהם ש
. )בנו של ה"כתב סופר" ונכדו של ה"חתם סופר"( ה"שבט סופר" -סופר
לאבותינו ולנו
טעימה ראשונה - ה השניהיהעלומושבות על תופעת ה"זקנים" בקיבוצי
ות של המשולח לד על פנקס התרומשמואל גרינו הרבמאמרו של ידידי הובאבגליון הקודם לזיכוי הרבים, לא דילג ר' אלתר על אף שערך הנובהרדוקאי ר' אלתר צוקר. כזכור, במסעו
משמירת מצוות מאד רחוקים העל חוגים באופן רשמי מושב או קיבוץ, גם אם הוא נמנהגם בנהלל וגם בעין חרוד, ש ומתברר. ולמראית עין אף שונאים ומתנגדים לכל אלמנט דתי
.תרמו החברים בעין יפה להחזקת תורה גם במזרע,גם במרחביה ו
"הזקנים", הורים דתיים ומאמינים שחיו לצד בין שורות הפנקס ניתן למצוא את תופעת .דתית-ילדיהם חברי הקיבוצים, וניהלו חיי מצוות בתוך מסגרת חברתית שהיתה לרוב אנטי
קר ולד. במסגרת המחשמואל גרינ בהראת התופעה אני חוקר בשנה האחרונה יחד עם ארכיונים קיבוציים, ראיונות אישיים ועוד. כאן מובאת אספנו חומר רב ממקורות שונים:
מן המחקר. ראשונה טעימה
)ומאחר והנושא קצרה הקדמהלהרחיב, ואכתוב כאן על התופעה כשלעצמה יש הרבה מה ., אחטא מעט בהכללות(ן דוחקמורכב, היריעה מוגבלת והזמ
שהמנונו "עולם סוציאליזםהרוח בחדורה , במהותה וע, "העליה השניה" הייתה חילוניתכיד, דתייםבתים מ הגיעומחלוצי עליה זו משמעותיחלק , ועוד זאת. ישן עדי יסוד נחריבה"
בטריקת דלת. את הלהט הדתי הפנו מעתה לדת עולמם הקודםונטשו את בהוריהם מרדו דגם אחר של בנותל ניסו החלוציםת החדשות קיבוצים ובמושבוחדשה, דת הסוציאליזם. ב
אז הגיעה מלחמת העולם הראשונה ש אלא אותו זנחו. מהעולם הישן שונה ואחר, חייםוטרפה את הקלפים. משפחות החלוצים שנותרו באירופה הפכו לפליטי חרב, רבים מהם
לקרב את האבות עמדו בפני סכנת רעב ומוות. כעת התהפך הגלגל והבנים החלו במאמצים המעטים אליהם. החלוצים הצעירים עשו מאמצים כבירים להשיג אישורי עליה להוריהם.
היו גם ביניהםברי המזל שהצליחו להגיע ארצה, הפכו להיות סמוכים על שולחן ילדיהם. יהודים מאמינים, שומרי תורה ומצוות. "ההורים" לא התקבלו כחברים מן המניין, אך
ההורים חיובדרך כלל, אף השתלבו בעבודות המשק. ולעתים ואוכל קיבלו מקום מגוריםוהוקם עבורם נסתאוטונומיה משלהם, במקומות רבים אף ניתן להם צריף לבית כן יבמ
מעט חילוקי דעות בין החברים תופעת ההורים עוררה לא , אך יחד עם זאת, מטבח נפרד רים. חבבין הבין ההורים ל ואפילו מאבקים חיכוכים התפתחו היו גם מקרים בהםו
על על החיים זה לצד זה. רבות יש לדון על הפן הפסיכולוגי, ההיסטורי והאמוני של הנושא.וך המסגרת דתית בת כקבוצת מיעוט מול ילדיהם, על חיים אובדן הסמכות של ההורים
.היות ההורים סמוכים על שולחן ילדיהם ולא להיפך -, על היפוך התפקידים החילוניתאת נכדיו גלויי ראש רואה ההדתי רגשותיו של הסב על באופן אישי אני חושב כל הזמן
יים אתמקד בשתי . בינתלעסוק בכך בהרחבה עוד חזון למועד .ומנותקים מן המסורת .פנקסו של ר' אלתר צוקרדמויות שהוזכרו ב
ההוריםן מביהבולט . ראשון הוא, הרב שמואל חיים יעלין, תלמיד חכם ומחבר ספריםה יגור.קיבוץ שומרי המצוות שהתגוררו ב
, עמד בראש ישיבה שבפולין נגרובעויליד העיר ותלמיד חכם הרב שמואל חיים יעלין, הוציא תרפ"ובשנת ראש ה"שומרי שבת" בעיר. במקום, והיה מפעילי "אגודת ישראל" ו
, וזכה להסכמות גדולי פולין את פירושו "מבוא שיר" לפיוט ה"אקדמות" בפיוטרקוב לאורעלה לארץ יחד עם רעייתו ליבה והתיישב ביגור ליד בנו זאב, (4992) דתרצ" בשנת. דאז
נפטר שהיה ומותיקי הקיבוץ. עבד במקום בנגריה ובשעותיו הפנויות היה עוסק בתורה. (.4984בשנת תשל"ב ) 49ל בגי
"יומן יגור" שיצא לאור כחודש לאחר עלוןהקיבוץ, וב על חברי נערץ מאדהרב יעלין פטירתו )ח' ניסן תשל"ב(, כתבו החברים את התרשמותם מדמותו.
בדבר המערכת נכתב:
... אבא ילין ז"ל נולד בפולין בעיר 49גיל "אביו של חברנו זאב, נפטר בשיבה טובה ביבה בעירו והרביץ תורה שניהל יונגרוב, התחנך בישיבות והוסמך להוראה.
... במשק התחיל לעבוד בנגריה וגילה כושר הסתגלות נפלא... בערבים לתלמידיולצבור "שלחן ערוך"בהכנסת של יגור ומרצה שעור במשנה ו-היה יושב בבית
. איש חסיד היה זהיר במצוה קלה ההורים שלנו... היה אהוד על הצבור במשקצו של יוד; מחמיר עם עצמו אך עם זאת לא , מקפיד על כל תג ועל קוחמורהכ
הדת אצלנו, לא גידף -הטיל מרה על אחרים; ועם כל צערו הרב בשל הזלזול בערכיולא זעם, נמנע מלגרום צער לזולת... ברגעים האחרונים היתה דעתו צלולה...
הפסח...".-לדאוג לצרכי הכשרות לחגובשעתו האחרונה עוד זכר
צבי(:-כותב אחד החברים )י. קרן
-"עם פטירתו של ר' שמואל ילין ז"ל... הסתלק מיישובנו אחד משרידי הזקנים טיפוס יהודי אדוק מאד שהכרנו בנעורנו בגלות פולין וליטא, סבא ילין התהלך
שהדרת קדומים לו, יחד עם זה כלל לא הרגישו בו, כי ביננו זה עשרות שנים כאחד ובלימודי זמנו בתפילה הכנסת, בו בילה רוב-היה מתבודד ב' אמות שלו בבית
תורה...
חברים המביעים את התרשמותם הטובה ממפגשיהם וכך ממשיך הגליון ברשימותיהם של .לפיהםואת התפעלותם ממידותיו הטובות וסובלנותו כ עם הרב יעלין
טרםהרב יעלין כתב חיבור נוסף בשם "אהבה וברכה", שנדפס כנראה בירושלים, אך זה. ספראיתרתי
בשבתו ביגור אל רבי ישעיה אשר זעליג שכתב הרב יעלין ים. האחדמכתבשני להלן חלק ה', ירושלים , ם"העת "אוצרות ירושלי-כתבב שפרסם זאתמרגליות מירושלים )
, בעניין יד הגאון בעל "מסגרת השולחן"-מכתב הרב יעליןהעתקה שהעתיק ובו, תשט"ז( :"השעון של ארץ ישראל"
ה" של אנשי נטורי קרתא עת "אום אני חומ-מצאתי בכתב מכתב השני של הרב יעליןאת ה :רוחו(. מכתב זה מלמד אולי יותר על הלך 499, עמ' תשי"גבירושלים )
מימין: הרב יעלין בצעירותו. משמאל: בקיבוץ יגור.
ןשער ספרו של הרב יעלי
פרוטוקול אסיפת חברי קיבוץ יגור כהשלמה לסיפורו של הרב יעלין אציג כאן קטע מ לקיבוץ להצטרף דתית חלוצים קבוצת של בקשתה נדונה באסיפה. 4999 פברואר בחודש
(.החילוני) יגור
גם לבטח התקיימו שכמותו הפנימי הויכוח את וממחיש ביותר מאלף שהתקיים הדיון .הקיבוץ בתחומי מצוות ושמירת דתיות תופעות כלפי הגישה על, אחרים במקומות
".ההורים" בעיית את בקצרה מזכיר אלברט משה החבר
לא אך, לחוד אחד כל המסורתית החיים מצורת השתחררנו" כי טוענת שבע בת החברה ...".כולם את המחייב כיסוד זה את קבענו
".הילדים על להשפעה חושש" אהרן החבר
אחרת דת תתכן לא ואז דת הוא הסוציאליזם גם" כי לכולם מזכיר פולושקו החבר ואילו '...".פניה על'
)תודתי נתונה לנטע חכמוביץ מארכיון קיבוץ יגור(.
עמי מנהלל.-קלמן בן ר' היא כאןשעליה אכתוב הדמות השניה
ברוסיה בהיותו. נהלל ממייסדי, עמי-בן יוסף של אביו היה (יעמ-בן) פינשייל קלמן ר' של בולים מכירת: ציונית-חתרנית בפעילות נתפס ושם, הרוסי הצאר לצבא יוסף התגייס
וביקש לאביו מכתב שלח הוא. וממושך כבד למאסר צפוי היה זה עוון על. הקיימת הקרן". אביך ולבית ולמולדתך לארצך לך לך, קום, עמי-בן: "תשובה מכתב לו שלח וזה, עצתו את
אליה, ישראל לארץ דרכו את ועשה הצאר מצבא ערק, אביו בדברי הרמז את הבין יוסף ".עמי-בן"ל משפחתו שם את שינה הסיפור בעקבות. חתחתים בדרך הגיע
בעקבות בנו, ארצה קלמן ר'עלה (, כשלוש שנים לאחר ייסוד נהלל,4942בשנת תרפ"ד ) בנהלל.ובא להתגורר
צריף בית הכנסת, וזאת לאחר ויכוח נוקב בין בנהלל קלמן הוקם ר' בואו של לאחר בעד הראשיים מהמצדדים עמי היה-בן יוסף החלוצים, אשר כמה מהם התנגדו נחרצות.
.הזקנים וחבריו אביו לטובת, הכנסת בית
עמי(-הרב קלמן פיינשיל )בן
תמונה שנדפסה בראש ספרו
91 בגיל טובה בשיבה פטירתו עד רבות שנים בנהלל חי, אוריין בר יהודי, עמי-בן קלמן ר' (.4924) ח"תש שבט א"בכ
ספרים של במכירה מצאתי פעם שאותו, שכתב ספר לראשונה בעקבות התוודעתי לדמותו :משומשים
המקרא ביקורת אנשי, הציונות הוגי, מדעי היהדות חוקרי עם קלמן ר' מתפלמס בספר .ועוד
(:מדוברה במי יודע אינני) בירושלים' תורה דורשי' הוצאת -הספר ל"מו בדברי כתבנ כך
(קובץ נפרד ו. ראהספר מתוך" המוסרית ושיטתה משה תורת"י את הפרק כנספח צירפת)
בתשובה, הוא נינו של שחזר , יליד נהלליעמ בן רפאל( דדי) דודהחסידי הזמר היוצר ואגב, ] .[עמי-ר' קלמן בן
בית הכנסת של "הזקנים" בנהלל מניין תפילה בצריףה נראה והנה תמונה נדירה, שב . בשנות השלושים
)באדיבות הרב הנקין( וסרמן אברהם והרב הנקין איתם הרב מאת להכות שורש'מתוך הספר '
ספתי בנושא.רק טעימה על קצה המזלג מחומר רב ומרתק שאזו כאמור בכותרת,
שבו הקטן" 3ריקלל"הק את שירו המפורסם של המשורר נתן אלתרמן,כאן אביא לסיום, ב הדתי המסתגר בצריף שבקיבוץ. תופעת הסבין היתר מופיעה
4922 ביוני 91 בעיתון "דבר" של אלתרמן "הטור השביעי" במדורלראשונה יר פורסם הש עובד, תל אביב תשי"ב(:-שביעית, עםהצילום כאן הוא מתוך: הטור השביעי, מהדורה )
.דתית רוח בעל או, דתי אדם הוא קלריקל 3
ה כלפי רגשותיהם זהזלזול שהפגין אלתרמן בשירו נשים. אמתברר שהשיר הרגיז לא מעט ולי בי 4 מיום . בעיתון 'על המשמר'מן הקנאים שבהםאפיקורסים קומם עליו כמה השל ידיעה על אסיפת פועלים הובאהב'דבר', ו של אלתרמןשירלאחר פרסום ימיםמספר ,4922
על מצב הדור: "הגענו לידי בה תינה אחד הנואמים )י. חזן( את צערו שהתקיימה בחיפה ו כך שבעתון פועלים נדפס שיר הלועג לרוצים לשמור על חופש מצפונם...".
( הופיע שיר תגובה )ממחבר המכונה מ. סמך( התוקף 4922ביולי 8מספר ימים לאחר מכן )אתיאיסטים". התגובות הנזעמות -את אלתרמן בזעם, על העזתו ללעוג "על מרכסיסטים
של אישים חרדתםלהיכן הגיעה עד כמה צדק אלתרמן בשירו, ועד דווקא מלמדות אותנו ביחס לאידיאולוגיה שלהם.בתנועת הפועלים ובתנועה הקיבוצית
טון"-אתיאיסטים, להלעיז במין בון-פזמוניסטי, במרומי גפי עתון, על מרכסיסטים"...בלעז
חלק מהמידע והתמונות באדיבות "קדם" .מאת אלי שטרן -מסע ביבליוגרפי
נפשיות והרוחניות ולא מי זה אשר יראה אור יקרות הלילה הזה )של פסח( וגאולה ה", ובלי ספק יתעורר הרשע הזה גם כן לתשובה, כדת הלילה שמסוגלת ירצה להגאל
להגיד דברי תוכחה אחד לחברו, יהיה מי שיהיה, ודבריו יהיו נשמעים בעזה"י. וראיה ב זה הרשע יחזור למוטב ע"י תשובת הא לזה שבלי ספק כוונת התורה הקדושה כי גם
, כדברינו שע"ז כו' ' ויקדו וישתחוו'פסח הוא להזבח אליו. שבתורה נאמר ע"ז התשובה 'השתחוו לפי שנתבשר להם שאף אם יהיה הבן באיזו בחינה שיהיה, יוכל האב להחזירו
בתשובה בליל התקדש חג".
לודז' ספר ויקרא, ,ישמח ישראללכסנדר, מאדאנציגר האדמו"ר רבי ירחמיאל ישראל יצחק) (./ב, אות פהדף לז, 'להגדה של פסח' תרע"ב,
